פרס דרור לשינוי חברתי

פרס דרור 2012

לחצו כאן לצפייה בתמונות מהאירוע

השנה הוגשו 28 מועמדויות לפרס דרור, הניתן על קמפיין חברתי משפיע. מתוכן הגיעו 7 קמפיינים לשלב הגמר. באירוע לזכרו של דרור, הוכרזו הזוכים:

הוועדה בחנה את כל המועדים ובדקה שכולם עומדים בקריטריונים שנקבעו בקול הקורא שיצא: "מאבק שחולל שינוי, מאבק שהוביל לשינוי בסדר היום הציבורי, יצירתיות, מקוריות, חדשנות, קידום שינוי חברתי, מחויבות לזכויות אדם, מחויבות לשוויון ולצדק חברתי".

הוועדה סקרה את הארגונים השונים שהגישו מועמדות.

 אחרי דיון ארוך ודילמות קשות, הוחלט לחלק השנה את הפרס לשלושה:

את הפרס הראשון בסך 15,000 שקלים החליטו השופטים להעניק לארגון המשמר החברתי.

ואלה הנימוקים:

המשמר החברתי הוא ארגון שמבוסס על מתנדבים. המשמר החברתי שם לו למטרה ליצור שקיפות בעבודת הכנסת ובעבודתם של וועדות הכנסת השונות, בעיקר בנושאי חברה וכלכלה.  שש מאות מתנדבים נכחו בחמש מאות דיוני כנסת וועדות כנסת ודיווחו מתוכם, כשהם יוצרים מעקב שוטף אחרי חקיקה חברתית ואנטי-חברתית. המשמר החברתי קם מתוך מחאת קיץ 2011 ופיתח מנגנון שמאפשר לאזרחים לפקח על עבודתם והחלטותיהם של נבחרי הציבור. פעילות המשמר, הדיווחים וההתנדבות פתוחים לכול.

פעילותו של המשמר החברתי נמצאת בדיוק על התפר בין תקשורת ושינוי חברתי וזהו למעשה ארגון תקשורת חברתי.

 במקום השני מתחלקים שני קמפיינים שונים בתכלית וכל אחד מהם קיבל 5,000 שקלים:

 הראשון הוא: נע"מ, נשים ערביות במרכז.

ואלה נימוקי הפרס: את הארגון הקימה אישה אחת, סמאח אגברייה, עובדת סוציאלית מלוד, שהחליטה לא לשתוק עוד לנוכח רצח נשים ערביות בלוד, ולצאת בקריאה לרשויות לחקור את מקרי הרצח האלה. המאבק שלה זכה להד תקשורתי רב, בהפגנות שאירגנה השתתפו אזרחיות ואזרחים יהודים וערבים והמאבק הזה תרם להתערבותם של מקבלי ההחלטות ולהעלאת הנושא לסדר היום הציבורי.

 הקבוצה הנוספת שחלקה את המקום השני היא ועד הפעולה של עובדי מעריב.

ואלה הנימוקים: ועד הפעולה הצליח בכמה מישורים: הוא הצליח לשנות מהלך עסקי, לגרום לפתיחת המכרז על מכירת מעריב. הוא הצליח לגרום לכך שהקונה של מעריב התחייב להמשיך ולהעסיק את רוב עובדי העיתון במשך שנה וחצי. כולנו תקווה שרוכש העיתון אכן יעמוד בהתחייבות הזאת.

אך למאבק ועד עובדי מעריב היו גם השלכות ציבוריות רחבות יותר: המאבק הזה הצליח להעלות לסדר היום הציבורי נושאים חשובים וחיוניים לכל אזרחי המדינה: זכויות עובדים, תנאים סוציאלייים, תשלומי מעביד לפנסייה, רצף תעסוקתי, מעבר בין מעביד למעביד ועוד.

הפרס ניתן על שמו של דרור שטרנשוס, שפעל כל חייו בהתנדבות עם מחויבות עמוקה, אמיתית ומיוחדת לאנשים ולמגזרים שהחברה מדיחה לשוליים. דרור פעל, חשב, הציע, נפגש, קידם ללא הרף וללא לאות נושאים וקבוצות אוכלוסיה מודרות ופריפריאליות. והבחירה משקפת את כל הערכים שדרור הוביל והאמין בהם.

פרס דרור 2011 

צפו בסרטון מהטקס

זאת השנה השנייה ברציפות שבה מוענק פרס דרור לקמפיין חברתי על שמו של דרור שטרנשוס ז"ל. 

השנה הגישו את מועמדותם לפרס 24 ארגונים ואנשים. ועדת הפרס שבראשה נשיאת מועצת העיתונות ושופטת בית המשפט העליון בדימוס – דליה דורנר וחברים בה נשיא אוניברסיטת חיפה – אהרן בן זאב,  יו"ר הקרן לפיתוח לוד ולשעבר מנכ"ל משרד האוצר – ירום אריאב, יועצת לקמפיינים חברתיים  – רלוקה גנאה ואשתו של דרור – מיכל שטרנשוס, בחנה את המועמדויות על פי הקריטריונים שפורסמו בקול קורא: מאבק שחולל שינוי, מאבק שהוביל לשינוי בסדר היום הציבורי, יצירתיות, מקוריות, חדשנות, קידום שינוי חברתי, מחויבות לזכויות אדם, מחויבות לשוויון ולצדק חברתי.

הזוכים השנה הם יוזמי המחאה החברתית – ב' זה אוהל.

 אורלי וייסלברג, אמרה באירוע בשם מקבלי הפרס: "פרט להערכה – שהיא מטבעה צופה פני עבר – אנחנו רואים בפרס הזה גם הבעת אמון לעתיד והתחייבות מצידנו להמשיך לפעול (ביחד או לחוד) לטובת המטרה המשותפת לכל המשתתפים בתחרות הפרס – כינון מדינה וחברה צודקת ודמוקרטית יותר. הפרס הזה הוא פרס לעשרות אלפי האנשים שסייעו, תמכו, פעלו והשתתפו (ועדיין משתתפים) בפעילויות המחאה השונות והוא כמובן ישמש לקידום המשך המאבק בדרך שנמצא כנכונה ביותר."

ועדת הפרס ציינה מספר קמפיינים נוספים שהתמודדו על הפרס ושהיו להם הישגים מרשימים מבחינת הבולטות התקשורתית ומבחינת השינוי שחוללו:

  • ועד עובדות הניקיון באוניברסיטת בן-גוריון אשר התאגדו במסגרת ארגון כוח לעובדים – אלו הן עובדות קבלן אשר נאבקות למען העסקה ישירה ולשיפור תנאי עבודתן. הקמפיין התקשורתי שמלווה את ההתארגנות הצליח להעלות למודעות את נושא תנאי ההעסקה של עובדי הקבלן בארץ.
  • עוס"ים שינוי – במאבק העובדות והעובדים הסוציאליים השנה, לסטודנטים היה חלק משמעותי ביותר – הם הובילו קו תקשורתי שאינו מתמקד במאבק סקטוריאלי ובמסכנות, אלא במסר עקבי המציג עוצמה וערכים, שהחזיר למוקד השיח מילים שהיו כמעט זרות: מדינת רווחה, העסקה ישירה, צו הרחבה.
  • עמותת נע"ם – נשים ערביות במרכז, שנוסדה על ידי סמאח סלאימה אגבאריה, נאבקת בתופעת האלימות נגד נערות ונשים ערביות, במיוחד ברצח  נשים על רקע  מה שמכונה כבוד  המשפחה. השנה ניהלה העמותה קמפיין תקשורתי ופעילות אינטנסיבית, בעיקר בלוד, שהובילו לאימוץ תוכנית על ידי הרשויות לעצירת האלימות.
  • חריש לכולנו - מטה משותף של תושבים מהישוב חריש (בואדי ערה), קיבוצים, וכפרים ערביים מהאזור, הפועלים יחד עם ארגוני סביבה וזכויות אדם, ליצירת אלטרנטיבה לתכנית של משרד השיכון, כדי שחריש תהיה עיר מעורבת, הפתוחה הן לציבור החרדי והן לציבור הכללי, שתתוכנן באופן שאינו פוגע בסביבה ושאינו פולש לאדמות חקלאיות של ישובי האזור. המאבק עשה שימוש יצירתי בתקשורת והצליח להגיע למספר הישגים מול הרשויות.
  • העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה - העמותה בראשה של אורית רייך ניהלה מסע סיזיפי למודעות למפגעי האסבסט באזור הגליל המערבי ולניקוי המפגע, והצליחה לאחר 20 שנה של פעילות להביא לידי כך שהמדינה לקחה אחריות והקצתה מיליונים לניקוי הגליל המערבי מאסבסט. הקמפיין כלל שימוש מרשים  בתקשורת.
  • איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית – בשנה האחרונה, סביב הכרעת הדין וגזר הדין במשפטו של קצב, הוביל איגוד מרכזי הסיוע קמפיין ציבורי רחב היקף שבמרכזו האמירה "כולנו א". מטרת הקמפיין הייתה מחד, להביא את קצב למשפט בתקווה להרשעתו, כפי שאכן קרה. ומאידך, ליצור את ההזדמנות להסברה על מנת להנגיש לציבור נושאים הנוגעים לפגיעה מינית, במיוחד סביב הטרדה מינית בעבודה וניצול יחסי מרות.

ולסיום, הנה קטע קצר מהדברים שסיפרה על דרור,  ענת סרגוסטי, מנכ"לית אג'נדה:

דרור היה היו"ר הראשון של אג'נדה והחיבור בינו לבין אג'נדה היה טבעי –  לדרור הייתה הבנה עמוקה של התקשורת, הוא ידע איך עובדים המנגנונים המורכבים האלה שנקראים גופי תקשורת. כמי שעבד שנים רבות בפרסום והיה יועץ אסטרטגי לרבים, הוא ידע מה מפעיל את התקשורת, שלט היטב בשפת התקשורת והכיר את כל השחקנים על המגרש הזה. ומצד שני דרור ניחן בסט הערכים המדויק. אותו סט ערכים שלא לומדים בבית ספר ולא רוכשים אותו בשום מוסד אקדמי. סט ערכים שהוא תוצאה של חינוך בבית, מודעות עצמית גבוהה, יכולת אבחנה מדויקת, כושר ניתוח מעולה לתהליכים חברתיים, ובעיקר רגישות אנושית, מוטיבציה גבוהה ורצון עז לתרום מהידע המקצועי לטובת הכלל ולטובת אותו מונח שהפך לסיסמה שכולנו נשאנו בגאווה בקיץ האחרון – הצדק החברתי. לדרור היו כל התכונות האלה, וזה מה שעשה אותו כל כך מיוחד, וכל כך חד-פעמי. ובגלל כל הדברים האלה חשבנו באג'נדה שראוי להנציח אותו בדרך שתואמת את מה שעשה בחייו. מיכל אימצה בחום את הרעיון והתגייסה אליו. אבל אני רוצה להודות מכאן לכל החברים הקרובים והטובים של דרור, אלה שהכירו אותו בעבודה ובחיי היומיום – הם אלה שהפכו את הפרס הזה לאפשרי. לא אציין אותם בשמם, כי כך ביקשו, אבל אני רוצה לומר לכם שהנתינה הזאת מרגשת ואינה מובנית מאליה. הפרס מתאפשר רק בזכותכם.

 

 פרס דרור 2010

בנובמבר 2010 הוענק הפרס הראשון בסך 25,000 ש"ח לעמותת "ילדים ישראלים", בהובלתה של רותם אילן, על פועלה למניעת גירוש ילדים של מהגרי עבודה.

לגמר הגיעו שבעה קמפיינים:

 

 טקס הענקת פרס דרור הראשון נערך ב-19 בנובמבר 2010 באולם "צוותא" בתל-אביב:

 סרט על דרור שטרנשוס ז"ל:

© 2010 Agenda Designed & Built by Ronen Eidelman Suffusion WordPress theme by Sayontan Sinha