ניוזלטר לארגונים דצמבר 2012

פעילות תקשורתית במהלך מערכת הבחירות

 מומלץ לקרוא טיפים והנחיות בפרק על עבודה עם תקשורת ובפרק על עבודה באינטרנט, במדריך של שתיל בנושא הבחירות.

והנה כמה רעיונות נוספים, מליבי בייקין, קמפיינרית, אשר העבירה הרצאה בנושא זה בסדנא של אג'נדה יחד עם ארגון "חיים וסביבה":

  • לעבור על המצעים של המפלגות השונות ולבדוק האם יש התייחסויות לנושאים שאתם מקדמים.
  • פעולות Fame or shame – ניתן לפנות למפלגות או למועמדים עם שאלות הנוגעות לתחום שלכם (להרכיב שאלון זהה) ולהודיע כי תפרסמו את התשובות (חשוב להגדיר דד ליין לקבלת התשובות). לדוגמא, הקמפיין "דברו תכל'ס" שדורש מהמועמדים להציג את עמדתם לגבי תקציב המדינה. ניתן גם לארגן מפגשים עם מועמדים או נציגי מפלגות, כפי שעשו ארגוני להט"ב, ארגוני הנשים, ארגון "מגמה ירוקה", הקואליציה להעסקה ישירה וכד' ולפרסם אם יש אמירות מעניינות.
  • השתתפות בחוגי בית או כנסים  – להגיע  מוכנים לאחר שאספתם מידע על המועמדים המשתתפים ועם שאלות שנוגעות לתחום שלכם, להקליט, לצלם ולהוציא לתקשורת אם יש חומרים מעניינים.
  • אם יש לכם מידע על מועמדים הקשורים לתחומי הפעולה שלכם (למשל מידע הנוגע לקשרי הון-שלטון), לפני הבחירות זה עיתוי טוב לפרסום.
  • לתעד את התשובות שאתם מקבלים – הם ישמשו אתכם אחרי הבחירות ותוכלו לדרוש מהפוליטיקאים תשובות על ההבטחות שלהם ולבחון הבטחות מול מעשים.

מה קהל היעד חושב עלינו?

 החודש, הגיע לסיומו מחקר של ארגון 'גישה', בשיתוף עם ארגון 'רופאים לזכויות אדם' (רל"א), תחת הכותרת: "כיצד לשפר את התקשורת של ארגוני זכויות אדם עם קהלי מפתח בישראל". ראיינתי את מורן אביטל, רכזת הפעילות הציבורית בגישה, על מחקר זה כיוון שזאת הזדמנות טובה לדעתי, עבור דוברים ואנשי מחלקות ציבוריות בארגונים שונים (לא רק ארגוני זכויות אדם), להיחשף ולהכיר את המתודה המקצועית הזו, אשר מתבססת, בין היתר, על גישת השיווק החברתי השיתופי.

מה הייתה מטרת המחקר?

המטרה הייתה לבדוק איך אפשר להגביר את האפקטיביות של המסרים שלנו על קידום זכויות אדם ברצועת עזה בקרב הקהל הישראלי, ובאופן יותר ספציפי, המטרות שנגזרו מכך היו לזהות את החסמים שמונעים כיום מאנשים בעלי השפעה בישראל לקדם את הנושא; לאתר את המסרים הפוטנציאליים שיאפשרו את רתימת אותם אנשים לפעולה; ולזהות מהם אופני הפניה והפעולה שיסייעו להם לקדם ולהפיץ מסרים שתומכים בקידום זכויות האדם של תושבי הרצועה. במסגרת הפרויקט הגדרנו ארבע קבוצות מפתח – אנשי ביטחון, אנשי עסקים וכלכלה, נציגים ונציגות מתחום הרפואה ומתחום החינוך – שלאור ניסיון והיכרות עם החברה הישראלית מסוגלות לקדם נושאים בשיח הציבורי או שמהוות קהל יעד ספציפי עבור רל"א או גישה. מכל קבוצה רואיינו מומחים שעוסקים בתחום במישורים שונים כגון תקשורת, אקדמיה ושטח. בסך הכל נערכו 30 ראיונות עומק על ידי מראיינות ממכון מחקר 'מודוס'. דליה שיינדלין, שהמחקר המוקדם שהיא ערכה בנושא היווה בסיס לפרויקט הנוכחי, ייעצה לנו.

לדברי מורן, המתודה שבה בחרו מבוססת בחלקה על עקרונות מתחום השיווק החברתי-שיתופי – לפיו  לפני בניית קמפיין יש להחליט על קבוצה ספציפית של קהל יעד, ועל המסר הספציפי שרוצים להעביר לה על בסיס מחקר והכרות עם חבריה. בניית הקמפיין  וניסוח המסרים נעשים תוך בדיקה ולמידה מתמדת של הפידבק שמקבלים מקהל היעד. לא בונים קמפיין בואקום – יש חשיבות רבה להבנה היכן קהל היעד נמצא ביחס לנושאים שלנו. כאשר נתייחס במסרים שלנו למה שמדאיג אותו, מה שמעניין אותו, נהיה הרבה יותר אפקטיביים בהשפעה עליו. זה יכול וצריך להיעשות כמובן מבלי לוותר על העקרונות של הארגון, ולעיתים מדובר בסך הכל בחידוד מסרים.

האם היו תוצאות של המחקר שחידשו עבורכם דברים שלא ידעתם קודם לכן?

הופתענו מכך שהמרואיינים דיברו פחות על המסרים בנושא זכויות אדם של תושבי עזה והתרכזו בביקורות שלהם על כלל ארגוני זכויות האדם שפועלים בשטחים הכבושים. אמנם צפינו ביקורת כזו, אך לא בהיקף כזה. יחד עם זאת, למדנו מהמחקר שיש פוטנציאל תמיכה נרחב לרעיונות שהארגון מקדם, ושל זכויות אדם בכלל, פוטנציאל שלא ממוצה כיום. זה מאתגר אותנו לחשוב על מסרים או דרכי פעולה אחרות שיאפשרו לאנשים נוספים להזדהות עם הארגון ומטרותיו.

מורן מציינת שבשאלון נעשה ניסיון לאפיין את הביקורת של המרואיינים על ארגוני זכויות אדם כדי להבין מה הם החסמים שמפריעים להם להזדהות עימם. אחת הביקורות, לדוגמא, היא שארגונים עושים שימוש בביטויים (למשל מינוחים משפטיים או מינוחים מהחוק הבינלאומי) שמשדרים התנשאות וחוסר רגישות כלפי הקהל הישראלי. קיימות בוודאי סיבות שונות ורציניות לשימוש שהארגונים עושים במונחים אלו, ועדיין, הממצא יכול להוות בסיס לדיון על סיבות אלו.

 האם יישמתם בעבודה שלכם בגישה את מסקנות המחקר?

בעקבות המחקר נערכו דיונים אינטנסיביים ב"גישה" על מנת להטמיע תובנות ממנו בעבודה הציבורית שלנו. דוגמא לתובנה מהמחקר שמתאימה לארגון שלנו היא הצורך במתן מענה ישיר, כן וענייני לשאלות קשות - השאלות הקשות יכולות להיות קשורות לארגונים עצמם (כמו אלה שעלו במחקר) או לעמדות שהארגונים משמיעים (כמו התייחסות למתח בין עמדות משפטיות למציאות המדינית והביטחונית). בשני המקרים, עלה בדיונים הפנימיים בגישה שעדיף לצפות את הביקורת ולהקדים לה התייחסות ראויה. כמו כן, מומלץ לנקוט בשקיפות במקרים של דילמות מורכבות ולשתף את הציבור בעמדות השונות ובהתלבטות ביניהן.

דוגמא נוספת לתובנה שמתאימה לעבודה הציבורית של גישה היא ל- נסח מסרים שמטרתם לשכנע – לא להתריס  - על כל נושא ניתן לנסח מגוון מסרים שיהיו מדויקים עובדתית באותה מידה אך נבדלים באופן קיצוני בהשפעות שלהם על קהלי יעד שונים. להלן שני מסרים לדוגמא שנכתבו, כל אחד מהם, בשני ניסוחים – הניסוח הראשון משלב אלמנטים דוגמת אלו שהמרואיינים מתחו עליהם ביקורת במחקר, והניסוח השני משלב חלק מההמלצות של המרואיינים:

מעבר נשים מעזה להשתלמויות מקצועיות בגדה.

ניסוח 1 -

"בעוד שבמשרד החוץ הישראלי דואגים להפנות את תשומת לב העולם למצב הנשים ברצועת עזה, מסתבר שכאשר הדברים תלויים בישראל עצמה קידום נשים נעשה חשוב פחות: המדינה מסרבת לאפשר לנשות עסקים לצאת מהרצועה להשתלמויות בגדה המערבית, ובכך פוגעת בסיכוייהן להשתלב בכלכלת עזה".

ניסוח 2 -

"בשנים האחרונות ישראל מאפשרת ליותר ויותר פלסטינים לצאת מרצועת עזה לגדה המערבית ולישראל. מדי חודש נרשמות במעבר ארז כ-4,000 יציאות של אנשי עסקים, סוחרים וחולים. אולם מתאם פעולת הממשלה בשטחים מאפשר כמעט אך ורק לסוחרים בכירים לצאת מהרצועה. החלטה זו מפלה את נשות הרצועה, המחזיקות כיום בעיקר בעסקים קטנים והזקוקות - לא פחות מגברים - לאפשרות לצאת להשתלמויות ועסקים בגדה".

 שלב נוסף של המחקר היה דיון בממצאים מהראיונות עם עובדים במחלקות הציבוריות בארגוני זכויות אדם נוספים.  לשיתוף הזה היו כמה מטרות – האחת – לחלוק את הידע עם קהילת הארגונים הרלוונטית, השנייה – לקיים סיעור מוחות משותף לגבי מסקנות ופתרונות לנושאים שעלו במחקר, ושלישית – לבחון ביחד את התגובות שלנו כארגונים  לביקורת עלינו (לא נובע מכך שיש לקבל את כל הביקורת עלינו, אבל בהחלט לבדוק את ההחלטות? שלנו וסדרי העדיפות שלנו למול הביקורת). תוצאות הדיונים הללו תועדו גם כן ונכללו בסיכום המחקר. מורן מציינת כי הדיון והשיתוף הזה בין הארגונים, היווה זירה מקצועית לאנשים שעוסקים בפעילות ציבורית בארגוני זכויות אדם, זירה שלא קיימת כיום. בעקבות ההתנסות החיובית הזאת, מורן חושבת שכדאי להרחיב את הדיון ולהזמין  בעלי תפקידים אחרים בארגונים (עורכי דין, למשל) להשתתף בו. חברי המחלקה הציבורית של גישה ישמחו להציג את תוצאות המחקר המפורטות בפני ארגונים אחרים ולדון בהן עם חברי הצוות.

 קראנו, שמענו, ראינו

  • מרכז השל מכריז על הגשת מועמדויות לפרס פראט לתקשורת לנושאי סביבה לשנת 2012 .
  • קיצוצים בלוח השידורים של ערוץ 2 – מהדורת החדשות קוצרה ובוטלו התוכניות "שש עם עודד בן עמי" ו"פגוש את העיתונות".
  • מו"ל מעריב שלמה בן צבי ישיק מחדש את ערוץ היהדות של NRG לקראת סוף השבוע. הערוץ נסגר לפני כשנתיים כחלק מהקיצוצים בעיתון ובאתר. המדור המחודש מוקם ע"י אלעד טנא אשר שימש בעברו כמייסד ועורך ערוץ היהדות של ynet. מי שיופקד על עריכתו של הערוץ הוא צביקה קליין עד לאחרונה ראש דסק החוץ והעולם היהודי ב"מקור ראשון".
  • "סופהשבוע", עיתון חדש בבעלותו של אלי עזור, מו"ל העיתונים "ג'רוזלם פוסט" והחינמון "פוסט", החל להתפרסם בימי שישי. העיתון בנוי משני חלקים: מגזיני, בעריכתו של דורון כהן, לשעבר עורך "סופשבוע" של מעריב, ואקטואלי-חדשותי בעריכתו של גולן בר יוסף, עורך "פוסט". רשימת הכותבים של העיתון החדש מורכבת בעיקר מיוצאי מעריב, ביניהם: הפרשן הפוליטי בן כספית, הרכילאית ליאורה גולדנברג שטרן, הפרשן הכלכלי יהודה שרוני והעיתונאי איש הרדיו נתן זהבי, שעזב את רשת מעריב בתום שני עשורים. כותבים נוספים: דרור רפאל, טל אריאל אמיר, רותי סיני, רונן טל, שי להב, דורון ברוש, יעקב זיו, רון עמיקם, בעז כהן, אבי בניהו, ניר קיפניס, מנחם גשייד, רונן שובל, הילה קורח וכותבים צעירים חדשים.
  • גלי צה"ל נערכת לבחירות ומשיקה שתי תוכניות חדשות: הראשונה הינה תוכנית סאטירית בשם "זה ייגמר בבכי", בהגשתם של שי אביבי, דב נבון ודנה מודן והיא תשודר בימים א-ד בשעה 13:00 בצהריים. התוכנית, בעריכת ניב עשת כהן, תשלב פינות של הכתבים פוליטיים עמית סגל, ספי עובדיה, נדב פרי ועידן קוולר, התסריטאי דרור נובלמן ינתח את הקמפיינים של המפלגות והקומיקאית הדר לוי תבקר בחוגי בית של פוליטיקאים. בעקבות העלאת התוכנית החדשה תעבור "עושים צהריים" עם יעל דן באופן זמני למתכונת שידור בת שעה. התוכנית השנייה "מדברים אל הקיר", תשלב בין הפעילות בפייסבוק לגל"צ ותביא את מה שקורה עכשיו במדיה החברתית לררדיו. את התוכנית יגישו שלמה קראוס, אבישי עברי, אורטל בן דיין והרב חיים נבון ותערוך אנאל בלונדר.
  • אבי משלום (מנכ"ל רדיו ת"א), דוד יוסוב (מנכ"ל רדיו דרום) ודני נישליס (מנכ"ל רדיו חיפה) יגישו יחד תוכנית פוליטית בשם "ועדת קלפי", אשר תשודר מדי יום שישי עד לבחירות ב-22.1.

 זזים בתקשורת

  • טלי בן עובדיה מונתה לסמנכ"ל תוכן ועורכת ראשית של אתר וואלה. בעברה שימשה כסמנכ"ל חברת חדשות 10 ועורכת ראשית של "המהדורה המרכזית" של חדשות 10.
  • עזיבות בעיתון כלכליסט - יובל לידור, מנהל פרויקטים מיוחד, תוכן ושיתופי פעולה ושלי פריצקר, כתבת המדיה, עוזבים לאחר שנתיים בעיתון. בנוסף, עורך מדור "השוק" עומרי כהן  בשנתיים האחרונות, צפוי לעזוב את תפקידו בסוף החודש. את יובל לידור מחליפה טל רחמים.
  • מנהל דסק הערבים של חדשות 10 חזי סימן טוב מונה לתפקד כתב השטחים של הערוץ. במקביל, ימשיך בתפקידו הנוכחי. סימן טוב יחליף את שלומי אלדר אשר עזב את הערוץ.
  • אביטל בן משה, כתבת צבאית של הערוץ הראשון, הודיעה על התפטרותה מהתפקיד ופרישתה מרשות השידור.
  • נדב איל ישוב למעריב לכתוב טור קבוע ב"מוסף השבת" ויקח חלק במדור הדעות. במקביל, ימשיך לשמש כעורך חדשות החוץ של ערוץ 2.
  • ציפי שוחט, כתבת התרבות הבכירה של "הארץ" ומוותיקות העיתון, פורשת מהעיתון לאחר 22 שנות עבודה. כמו כן עורך חדשות החוץ הוותיק של עיתון הארץ, אדר פרימור, יסיים את תפקידו בסוף השנה, ושגיא גרין, עורך מוסף ספרים עזב גם הוא את העיתון אחרי שנים רבות. אורי זר אביב, כתב המוזיקה של העיתון, צפוי לסיים את תפקידו – זאת במסגרת צמצום כח האדם של העיתון. בשלב זה לא ימונה לו מחליף, ותחום המוזיקה יסוקר בעיתון על ידי על משה קוטנר ובן שלו. נוסף לזר אביב עזבה לאחרונה את מוסף "גלריה" כתבת האומנות והתרבות קמיע סמית, ואת התחום יסקרו מעתה אלי ערמון אזולאי וגליה יהב בלבד.
  • נדב פרי הכתב והפרשן הפוליטי של "חדשות 10", יגיש תוכנית בחירות יומית ברדיו ת"א. התכנית, בשם :"פוליטיקה עכשיו" תשודר מדי יום בין השעות 9:30-11:00.
  • כתבת המשטרה לשעבר של "חדשות 10" וקול ישראל שיר שגיא, קיבלה את תפקיד יועצת התקשורת של יו"ר הבית היהודי, נפתלי בנט, ושל המפלגה עצמה. שגיא תעבוד תחת מנהל הקמפיין של המפלגה, משה קלוגהפט.
  • כתבת "הארץ" בוושינגטון, נטשה מוזגוביה, תסיים השנה את תפקידה. בשלב זה לא ברור אם ימונה מחליף למוזגוביה, המשמשת בתפקיד ארבע שנים, ובעיתון ימשיכו להשתמש בשירותיו של חמי שלו, הפרשן המדיני הבכיר, הממוקם בניו יורק.
  • ארז תדמור, ממקימי תנועת אם-תרצו ומי שבאופן רשמי מחזיק בתואר ראש אגף מדיניות בתנועה, מונה לאחרונה לתפקיד ראש דסק באתר nrg של "מעריב".

תאריכי מנוף

1.1  ראש השנה האזרחית

21.1 יום מרטין לותר קינג

22.1 יום הבחירות בישראל

26.1 ט"ו בשבט

27.1 יום השואה הבינלאומי

© 2010 Agenda Designed & Built by Ronen Eidelman Suffusion WordPress theme by Sayontan Sinha