ניוזלטר פברואר 2011

מה בניוזלטר?

מרתון תקשורת של אג'נדה 2011 – שמרו את התאריך: 25-26 במאי (לחצו על הלינק לקריאת פרטים נוספים. ההרשמה עדיין לא החלה – על כך תבוא הודעה נפרדת בהמשך).

  • "כולנו חאלד סעיד" – הרשתות החברתיות בשירות המהפכה
  • ייעוץ לארגונים בתחום הניו מדיה
  • קראנו, שמענו, ראינו
  • זזים בתקשורת
  • תאריכי מנוף

כולנו חאלד סעיד – הרשתות החברתיות בשירות המהפכה

הרשתות החברתיות שיחקו תפקיד מרכזי בהתרחשויות שהובילו למהפכה במצרים. ההתארגנות ליציאה לרחובות ולהפגנות ההמוניות החלו בפייסבוק ובטוויטר. שימוש נכון בכלים אלה הוביל למיליוני מפגינים בכיכר תחריר, שבסופו של דבר הביאו להפלתו של מובארק לאחר 30 שנים בשלטון.

אז איך הם עשו את זה?

 

הכל התחיל בקיץ האחרון, עם פתיחת דף הפייסבוק "כולנו חאלד סעיד", דף שנפתח בעקבות מותו של סעיד, אשר עפ"י עדי ראייה עונה למוות על ידי שוטרים במצרים. המוות עורר זעם רב בקרב הציבור ברשת, ולדף הצטרפו כבר אז כ-180 אלף תומכים. במקביל הופץ סרטון ביוטיוב עם תמונות  של סעיד מחייך לצד תמונות מזעזעות שלו מחדר המתים.

 

צעירים משכילים שלמדו מחוץ למצרים והושפעו מהמשטרים הדמוקרטיים זיהו את המומנטום, ובניצוחו של וואיל גאנים, בן 30, מנהל השיווק של גוגל במזרח התיכון ובצפון אפריקה, ארגנו את ההמונים בעיקר באמצעות הדף "כולנו חאלד סעיד":
הדף צבר כ-450 אלף תומכים עד השבוע האחרון של ינואר, והפך להיות דף הפייסבוק הגדול ביותר של מתנגדי משטר מובארק. ב-25 בינואר פורסמה בדף קריאה לצאת לרחובות ויום זה הוכרז כ-"יום ההפיכה נגד העינויים, העוני, השחיתות והאבטלה". מנהלי העמוד דאגו גם ליצור עמודי אירוע עבור ההפגנות הגדולות, אליהן אישרו הגעה בפייסבוק מעל 55 אלף תומכים.

בינתיים בדף הפייסבוק, לינק רודף לינק, הועלו תמונות מחאה, כתבה של הבי.בי.סי, דיווח של אל-ג'זירה,  קריקטורה של מובארק, עדכונים על אתרי ההפגנות ולוחות הזמנים, הרבה דברי פרשנות מנוסחים היטב ואגודלי like הולכים ומתרבים.

 

מארגני ההפגנה הפיצו בפייסבוק מסמך ובו פירוט נרחב של מטרות ההפגנה ודרך התנהלותה. במסמך הודגשה החשיבות שההפגנה תהיה א-פוליטית. המארגנים הסבירו כי דף הפייסבוק "כולנו ח'אלד סעיד" אינו מזוהה עם שום מפלגה או תנועה פוליטית, וכי הקריאה להפגנה היא ספונטאנית ואינה מתוכננת על ידי שום כוח פוליטי או עממי. כמו כן הופצה רשימה של 19 סיסמאות שיושמעו בהפגנה כדי לשמור על אחידות.

למרות שהשלטונות במצרים חסמו את הגישה לאינטרנט ב-28.1, אזרחים רבים מצאו דרכים לעקוף את החסימות באמצעים טכנולוגיים (1 ו-2 יסבירו כיצד) ולהתארגן לפעולות מחאה. טוויטר, פייסבוק ו-YouTube  הם כלים יעילים לתקשורת בזמן אמת ולהעברת מידע.

תחנת הטלוויזיה אל-ג'זירה יכולה אולי ללבות את האירועים, ואילו הממשל במצרים יכול לשבש את ערוצי התקשורת השונים, אולם המחאה האזרחית ודיווחי האמת המשיכו להגיע מרשת האינטרנט.

 

בהפגנות הענק במצרים, טוויטר מילא תפקיד חשוב בשידור הקולות והתמונות של אזרחים מהשטח, מתחת לרדאר של השלטונות, כאשר כלי התקשורת לעתים מסייעים בהעברת הקולות. למשל ,רשימת צייצנים ממצרים בטוויטר של עיתון הוושינגטון פוסט.

להלן כמה דוגמאות לשימושי ניו מדיה מרכזיים במהפכה:

  • גם כאשר האינטרנט לא היה זמין במצרים, היה מי שדאג להזרים לאזרחי מצרים מידע רלוונטי באמצעות טכנולוגיה מיושנת – הפקס. קבוצת ההאקרים אנונימוס התומכת בוויקיליקס הפציצה מספרי פקס במצריים במסמכי ויקיליקס על שלטונו של מובארק.
  • האשתגים- #Jan25 זה ההאשתג שנקבע לציוצים בנושא ההפגנות במצרים. המשמעות היא שכל מי שרוצה להשתייך לנושא זה מוסיף לציוץ שלו #jan25, היום בו פרצו המהומות.
  • מחאה – סימני המחיקה השחורים שהופיעו בסטאטוסים בטוויטר הם מחאה נגד הצנזורה של המשטר המצרי.
  • תמונה מכוננת – כל מחאה זקוקה לתמונה מכוננת משלה. תמונות שכאלה הופצו בפייסבוק, בטוויטר וביוטיוב.
  • הומור מהפכות – “זה לא נגמר עד שהגברת השמנה שרה. אז יאללה, שמישהו יעביר את המיקרופון לסוזאנה מובארק”. וכן אינספור קריקטורות שהופצו.
  • שפה – הקרב על תדמית המאבק חשוב לא פחות מהמאבק עצמו. שפה משפיעה מהותית על האופן בו אנו תופשים את המציאות. משתמשי טוויטר הפעילו לחץ על אתרי החדשות הגדולים על מנת שיעשו שימוש במילה "התקוממות" (Uprising) במקום "כאוס" בדיווחים על המתרחש במצרים. והם הצליחו בקרב ההסברה שלהם.
  • השידור הישיר של אל ג'זירה – ערוץ אל ג’זירה שילב את המדיה החברתית בדיווחים שלו בהתמדה ובמקצועיות וגרף את כל הקופה. אין גוף תקשורתי שיצא מורווח ממנו מהמשבר האחרון במצרים.
  • הבלוגרים – מעטות האוכלוסיות שסבלו מהמשטר המצרי כמו הבלוגרים המצרים. הם נכלאו ועונו. מסמך ויקיליקס של שגרירות ארה”ב בקהיר קובע שבלוגרים ממלאים תפקיד חשוב בשינוי האקלים הפוליטי במצרים והבעת חוסר נחת מהמצב הקיים. הם צעירים, רהוטים ומשכילים ונקראים על ידי עשרות אלפים, למורת רוחו של השלטון. 

לקריאה נוספת: בגלובס או במכון לחקר תקשורת במזה"ת

כתבה: מאיה בן-יצחק, רכזת תחום אינטרנט וניו מדיה באג'נדה

 

  

ייעוץ בתחום הניו מדיה באג'נדה

ארגונים המעוניינים לבחון כיווני התפתחות בניו מדיה מוזמנים לפנות אלינו לייעוץ. הייעוץ כולל בין השאר :

  • אפיון אתרים (שדרוג הקיים או בניית אתר מאפס).
  • קידום פעילות הארגון ברשתות חברתיות ובבלוגים.

הייעוץ יכול להיות נקודתי או ליווי מתמשך, על פי הצורך.

המעוניינים מוזמנים לפנות למאיה בן-יצחק, רכזת תחום אינטרנט וניו מדיה באג'נדה: [email protected]  03-6096586

 

קראנו, שמענו, ראינו

 

  • העיתונאית נגה איתן מזמינה אתכם להציע לה נושאים המתאימים לכתבות בתוכנית "מבט שני" בערוץ ה-1, במיוחד בנושאי חברה וכלכלה וזכויות אדם. נגה: [email protected] , 054- 7533644
  • הסרט "Strangers No More" על בית הספר ביאליק-רוגוזין, בו לומדים ילדיהם של מהגרי עבודה זכה בפרס האוסקר בקטגוריית הסרט הדוקומנטרי הקצר.
  • תת-אלוף בניהו: בחטיבת דובר צה"ל מקדמים הקמת ענף ניו-מדיה.
  • צפו בקמפיין יצירתי למען פינוי מוקשים של האגודה לזכויות האזרח, דניאל יובל שנפגע ממוקש ופעילים נוספים.
  • פעילי ימין המזוהים עם הדף הרשמי של ברוך מרזל בפייסבוק הצליחו לחסום דפי משתמש של מספר ארגונים.

 

זזים בתקשורת 

  • לילך סונין מונתה לתפקיד כתבת איכות הסביבה בחדשות ערוץ 2.
  • כתבת החינוך של מעריב, אפרת זמר-ברונפמן, עוזבת את תפקידה ותעבור לתפקידי עריכה בעיתון.
  • אודי הירש, המשנה לעורך הראשי של וואלה, עוזב את החברה. רועי כ"ץ, ראש מערכת החדשות של וואלה, הודיע גם כן על החלטתו לעזוב את החברה.
  • הפרשן והעורך הכלכלי יהודה שרוני מונה לעורך הכלכלי של מעריב. לצד תפקידו זה הוא ימשיך לשמש ככתב בנקאות ופרשן בכיר בעיתון. העורך הכלכלי של העיתון, רפי רוזנפלד, ועורך המוסף הכלכלי "עסקים", ניר ברזילי, הודיעו על פרישתם ועל הקמת חברת תקשורת חדשה, שתספק תוכן כלכלי לאתרי אינטרנט, רשתות חברתיות וגופי מדיה אחרים.
  • יעל ברנובסקי כתבת הקליטה והרווחה של ynet עוזבת את האתר לאחר ארבע וחצי שנים. ברנובסקי עוברת לסקר את אותם התחומים עבור העיתון ישראל היום.
  • אורן רייס מסיים את תפקידו כראש מערכת החדשות של ynet . רייס יעבור לתפקיד עורך ערוץ הדעות וכן ישמש ראש דסק בחדשות ועורך בפרויקטים נוספים. אמנון מרנדה, אשר משמש כסגן ראש מערכת החדשות, יוגדר כממלא מקום ראש מערכת החדשות, אך יקבל סמכויות ניהול מלאות.
  • פוטר עיתונאי ידיעות אחרונות יגאל סרנה. ד"ר אורן מאיירס מסביר בעין השביעית על חשיבות  הכתיבה העיתונאית של סרנה.
  • קרן קירש מצטרפת למערכת תכנית התחקירים של רשת "360" כעורכת משנה. היא תחליף בתפקיד את קרן גזית שעזבה את התכנית.

 

תאריכי מנוף 

 8.3   יום האישה הבינלאומי

14.3  יום המדע בישראל (המצוין ביום הולדתו של אלברט איינשטיין)

15.3  יום הצרכן הבינלאומי

 20.3  חג פורים

 21.3  יום האם בעולם הערבי

 21.3  היום הבינלאומי לביטול אפליה גזעית

 22.3  יום המים הבינלאומי

 30.3  יום האדמה

 

© 2010 Agenda Designed & Built by Ronen Eidelman Suffusion WordPress theme by Sayontan Sinha